בנושא זה נערכו אינספור מחקרים מדעיים, ונכתבו ערימות על גבי ערימות של ספרים ומאמרים – החל בתפקידם האמור של משחקי מחשב בהשפעה על נטיות לאלימות בקרב בני נוער, וכלה במשחקי מחשב כ"סמים ממכרים" אשר גורמים לאנשים להפוך לנזירים מתבודדים ולהקדיש את רוב הזמן שלהם למשחקים.
מאמר זה יעסוק דווקא בהיבטים החיוביים של משחקי המחשב, ובאופן שבו הם יכולים לתרום לטיפוח תכונות ומאפיינים שהיינו רוצים לטפח ולפתח בעצמנו. ובאופן מדויק יותר – מאמר זה יעסוק בצורה שבה משחקי מחשב משפיעים לטובה על כישורי למידה. בזמן שהחוקרים המסורתיים תמיד הטילו ספק בגישה אשר מדגישה את הצדדים החיוביים של משחקי המחשב, בתקופה האחרונה יותר ויותר אנשי מקצוע ואקדמאים מתחילים לצדד במשחקי מחשב מסוימים בצורה בולטת וגלויה.
כמעט שאין סוף נראה לעין לכמות האדירה של משחקי מחשב שניתן לעשות בהם שימוש מושכל לשם הקניית כישורי למידה טובים יותר במסגרות רשמיות של לימודים – בין אם מדובר בבית ספר יסודי, בחטיבת הביניים, בתיכון ואפילו במכללה. החל במשחקי פאזל פשוטים, משחקי הדמיה וכלה בתחרויות קבוצתיות ו"חפש את המטמון" בגרסה המקוונת.
משחקי מחשב מצריכים את השתתפותו הפעילה של הלומד – משחקי מחשב מפתים את האדם להיכנס בצורה מוחלטת לתוך חווית למידה חדשה. משחקי המחשב מפתים את הלומד באמצעות הצגת סביבות חזותיות עשירות בפרטים ורבדים, אשר מושכות את אותו לתוך עולמות קסומים ודמיוניים שבזמן המשחק נדמים לו כמציאותיים – ועל ידי כך הם גורמים לו לחוות התרגשות, הנאה ופליאה.
בנוסף על כך, משחקי מחשב מתחילים לעורר את מוטיבציית הלמידה של התלמיד באמצעות הנאה (לדעת חוקרים רבים מדובר בחלק כמעט בלתי נפרד מתהליך הלמידה הטבעי אשר מהווה חלק מהתפתחותם של בני אנוש). ההנאה נוצרת אצל השחקן הלומד באמצעות משוב חזותי שמתקבל כרגע קל בלבד לאחר פעולת השחקן. המשוב מוצג במסגרת של סביבת משחק שמדמה את המציאות בצורה מושלמת, ועל ידי כך היא יוצרת חוויה של היטמעות השחקן בסביבת הלימוד משחק. כך השחקן תלמיד שקוע כל כולו בתוך הלימוד, במעין לולאה של לימוד, משוב, הנאה ולמידה אשר שומרת על רמת העניין של השחקן התלמיד ומחזקת את סקרנותו בעת למידת הנושא.
אחד מהגורמים שנמצאו כחשובים ביותר לשיפור כישורי הלמידה הוא משוב מיידי. משחקי מחשב יכולים לספק משוב מיידי בקלות ובמהירות. משחקי הדמיה יצירתיים ועשויים היטב מעודדים כישורים חיוביים כמו החזייה, יצירתיות והתנסות במגוון רחב ככל האפשר של אפשרויות פעולה, על מנת למצוא דרכים חדשות לנצח במשחק.
משחקי מחשב לימודיים אוצרים בתוכם מאגרים עצומים של מידע, אותו ניתן לשכתב, למחוק או לשפר בקלות רבה – דבר המקל במידה רבה על עדכונם ושדרוגם. מלבד זאת, במשחקים רבים השחקן עצמו יכול לקחת חלק פעיל בפיתוח המשחק, על ידי הוספת תכנים משלו ו או דיווח על תקלות, הצעות וכיוצא בזה. בכך האדם מגביר את העצמאות שלו ועל הדרך גם את מבטא את היצירתיות שלו.
יש חוקרים אשר טוענים כי משחקי מחשב יכולים להציג בחוויית המשחק הוירטואלית שהם מציעים עד לשלושים ושישה עקרונות למידה חשובים שונים. בין היתר, הם מציבים את השחקן הלומד בתפקיד של מקבל החלטות, הם מציבים בפניו אתגרים ואולי חשוב מכל – הם מעודדים אותו להתנסות בשיטות שונות ומגוונות ללמוד ולחשוב.
באחד מהמחקרים הרבים שנערכו אודות ההשפעה הבולטת של משחקי מחשב על היבטים שונים בתרבות – הן האישית והן החברתית – נבדקו הודעות פורומים שעוסקים באחד ממשחקי המחשב מרובי המשתתפים המצליחים והמורכבים ביותר בהיסטוריה של משחק המחשב – העולם של וורקראפט. עלילת המשחק מתנהלת בעולם של פנטזיה, בו השחקנים חברים בשבטים והם צריכים לצוד בעלי חיים לצורכי מזון ולבוש, ללקט מזון, להכין כלי עבודה וכלי נשק ולהילחם באויבים. השחקן שעושה זאת על הצד הטוב ביותר, זוכה לשפר ולשדרג את הדמות שהוא מגלם במשחק. דמויות במשחק נעות מהר יותר וצורה יעילה יותר כאשר הן עובדות יחד, מתוך שיתוף פעולה. במחקר שנערך נבדקו חילופי הדברים בין שחקנים בשבטים שונים של משחק הרשת, על מנת לבדוק אילו סוגים של שיחות מתנהלות שם – האם מדובר בהחלפת מהלומות וירטואליות, העלבות וקללות? או שמא החלפת מידע לשם מטרות של פתירת בעיות והסקת מסקנות בצורה שיטתית ומדעית?
ההודעות שהוחלפו בין חברי השבטים השונים הציגו מגוון רחב של היבטים של חשיבה מדעית – כולל הסקת מסקנות רציונאלית ושימוש במערכות ומודלים. בנוסף על כך, השחקנים במשחק הפגינו הבנה מעמיקה של משוב שהם קיבלו מאחרים, והם השתמשו בניבוי, בחינה ואפילו נוסחאות מתמטיות על מנת לחקור יחדיו בעיה שניצבה בפניהם.
דאנקן, המדען שערך את המחקר, טוען כי ניתן ללמוד חשיבה מדעית באמצעות השתתפות במשחקים שנערכים בעולמות וירטואליים. רוב השחקנים במשחק (כשמונים וחמישה אחוזים) חלקו את הידע שלהם עם שחקנים אחרים במטרה לפתור בעיות בצוותא, ויותר ממחצית מהשחקנים (כחמישים ושמונה אחוזים) השתמשו בתהליכים מערכתיים ותהליכי הערכה שונים האופייניים להסקת מסקנות מדעית ושיטתית.
לפי דאנקן, המשחקים הללו מדגימים בפועל כיצד תהליכים אינטלקטואליים מורכבים שמטרתם לשפר את חוויית המשחק מהווים למעשה חיקוי מוצלח של הסקת מסקנות בצורה מדעית ושיטתית. השחקנים מקיימים דיונים פומביים אודות האסטרטגיות ודרכי החשיבה שלהם, ועל ידי כך הם יוצרים סביבה בה הרגלים של הסקת מסקנות מדעית ושיטתית נלמדת על ידי השחקנים שמשחקים במשחקי מחשב מסוג זה.
משחקי מחשב מאפשרים תהליך של למידה פעילה. בזמן ששחקנים חווים את נושא הלמידה בדרכים חדשות ומגוונות, הם מחפשים אחר קשרים חדשים ועל ידי כך הם מכינים את עצמם לקראת למידה עתידית ופתירת בעיות בנושא זה, או העברה של למידות חדשות אל תחומים אחרים הקשורים לנושא. השילוב של וידיאו, אודיו וטקסט הינו שימושי ביותר בכך שהוא נותן מענה לסגנונות למידה שונים. על ידי כך משחקי המחשב מקדמים תחושה של בטחון עצמי ומעודדים רכישת מידע במגוון חושי רחב ככל האפשר.
